פרשת משפטים (שמות)

אין ספק שפרשת משפטים היא הפרשה החברתית של התורה. מצד אחד היא המשך ישיר של קבלת תורה מסיני, ומצד שני היא עוסקת בכל מה שחברתי. נזקי גוף, נזקי ממון, דיני השומרים, הגנה על הגר, איסור ריבית, איסור לקחת עירבון שיפגע בלווה, ועוד דינים רבים וטובים.

היינו מצפים שהתורה תעסוק בדברים הנשגבים. בקב'ה, בקשר בין האדם ליוצרו ועוד דברים ברומו של עולם.

אבל דוקא פרשת משפטים מבהירה לנו שעיקר העיסוק של התורה הוא על מה שקורה פה על הארץ. שור שנגח ועני שלווה.

אז בואו נקח את השפל ביותר- עבד, איך הוא יוצא מהעבדות? הרי האדם אמור להיות בן-חורין ולא עבד לאדם אחר. ה'ספורנו' אומר שכל פרשת משפטים מדברת  על ההלכות של 'לא תחמוד'.

הווה אומר שמקור כל הצרות הוא פעולת החמדנות שיש לנו בראותינו אחרים, ואז אנחנו מחליטים שגם לנו מגיע. ואם נצא מהחמדנות נהיה בני חורין.

כך שאם נבין שהכל מהקב'ה, אז נסתפק במה שיש לנו. ואם נפנים, נציב לעצמנו את מטרותינו הכלכליות וניישם אותם ונסתפק בהם – יהיה העולם טוב יותר