פרשת השבוע

פרשת ואתחנן (דברים)

נחמו

השבת היא שבת יוצאת דופן כיון שנקראת על שם ההפטרה והכיוון ולא ע"ש הפרשה.

השבוע ציינו את ט' באב – זאת בסיום 9 ימי אבל, או למעשה 3 שבועות.

האבל הוא לא על החורבן כמו על התהליך. חכמינו אומרים (ירושלמי, יומא פרק א' הלכה א') ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". וזאת אמירה קצת תמוהה. מה אני אשם שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה?

אלא שלאמירה יש דגש ברור. אנחנו יודעים בעבור מה חרב בית המקדש הראשון (גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה) וכן בעבור מה חרב בית המקדש השני (שנאת חינם). אם למדנו, הבנו אבל לא הפנמנו, זאת אומרת שאנחנו חוזרים על אותם החטאים ולכן אם היה בית המקדש בימינו – גם היה נחרב.

לעומת זאת אם אנחנו מנסים לתקן – יש לנו נחמה. יש תקווה ואור בקצה המנהרה. ולכן לשבת נחמו (ולמעשה גם לכל 6 שבתות הנחמה שבאות אחריה) יש חשיבות. החשיבות של תקווה לתיקון, שינוי וצפיה לעתיד טוב יותר, עתיד של גאולה

ונתברך בברכת זכריה הנביא " עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ "

שבת שלום